החלטה בתיק ת"א 3556-09-10

1.         בפני בקשה לפסילת שופט.

לטענת המבקש, דברים שנאמרו על ידי במהלך הדיון שהתקיים בתאריך 20.3.12 מצביעים על כך כי דעתי ביחס לתביעה התגבשה.

על פי הנטען בבקשה, בתגובה לדברים שאמר בא כוחו של המבקש ואשר נרשמו בשורה 27, בעמוד 22 לפרוטוקול הדיון, העיר בית המשפט כי הוא רואה את הדברים אחרת וכי יהיה על הנתבע לשלם לתובע.

לטענת המבקש, נקיטת עמדה וגיבוש דעה בשלב כה מקדמי בטרם ישמעו ראיות בתיק, הינו דבר פסול מיסודו, וקיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. משכך, מבוקש להעביר את הדיון בתביעה לבית משפט אחר במחוז חיפה.

2.         המשיב מתנגד לבקשה.

הרקע לבקשה, אשר אינה נתמכת בתצהיר, הם דברים שנאמרו על ידי בית המשפט בתגובה לדברי ב"כ המבקש, אך בית המשפט הוסיף כי הוא פתוח לשכנוע, ומשפט זה נעדר מהבקשה.

עוד טוען המשיב, כי המבקש מתעלם בבקשתו מן העובדה שהתיק אינו בחיתוליו, וכי כבר הוגשו תצהירי עדות ראשית בתיק, ובית המשפט הודיע על עמדתו לכאורה, לאור החומר שבתיק.

לטענת המשיב, כללים ברורים נקבעו בהלכה הפסוקה, ולפיהם אין לקבל טענת פסלות אלא במקום בו קיימות נסיבות מוכחות בעטיין קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים בניהול המשפט או לדעה משוחדת של היושב בדין. המבחן לעניין זה הוא אובייקטיבי, וקיומו של חשד או חשש בלבד או תחושה סובייקטיבית לא יביאו לפסילה.

המשיב מפנה לע"א 1883/09 ישראל נבו נ' חברת הבונה א.ק. עבודות ביצוע בע"מ (26.3.09) ולספרו של יגאל מרזל דיני פסלות שופט (2006) 265-266.

הבעת דעה במהלך שמיעת התיק, לאור ראיות שהוגשו, העלאת הצעות פשרה הכרוכות בהערכת הטיעונים וחמור הראיות וסיכויי הצדדים הינם חלק מן ההליך השיפוטי, ובלבד שלא נאמרו מתוך משוא פנים, ניגוד עניינים או עמדה נעולה מראש.

לשם הדגשה, טוען המשיב עוד, כי הלכה פסוקה היא שאף במקרים בהם שופט הכריע בבקשה לסעד זמני או במסגרת הליכי ביניים באופן שיש בו הבעת דעה לגופו של עניין, אין בהם כדי לגרום לפסילתו של בית המשפט.

דיון

3.         אין ממש בבקשה. 

הלכה פסוקה היא, כי ניהול המשפט אינו רק זכות, זוהי גם חובה. משום כך, מקום שלא קמה עילת פסלות אובייקטיבית, בהתאם לכללים שנקבעו בהכלה הפסוקה,אל לו לבית המשפט לפסול את עצמו מלשבת בדין. 

4.         בבקשה לפסילת שופט מטעמים של התבטאות שנשמעה מפיו, קובע השופט, שפסילתו התבקשה, את התשתית העובדתית (ראו ע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל פ"ד נג(2) 599)

            הבקשה, כאמור, אינה נתמכת בתצהיר.

המשיב, טוען בתשובתו, כי מן הדברים נאמרו בבחינת הבעת דעה על סמך הראיות המצויות  בתיק, וסויגו בזהירות הנדרשת, אלא שהסייג לא הובא בבקשה.

אקדים ואומר, כי הדברים שנאמרו על ידי לא הובאו במדויק בבקשה.

במהלך הדיון, פניתי אל באי כוח בעלי הדין, ושאלתי אם ניהלו ביניהם משא ומתן ליישוב המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. ב"כ המבקש, טען בתגובה, כי יש מקום למשוך את התביעה.